מה יש לנו מ-"Whodunnit"?
אחד הז'אנרים הפופולריים ביותר בעולם, בין אם זה בספרות, בטלויזיה, בקולנוע, או במשחקים, הוא ז'אנר המותחן הבלשי. ישנם ניואנסים רבים לז'אנר, אבל אין ספק שמיליונים רבים ברחבי העולם מתמלאים עקצוץ של עונג כאשר מתגלה גופה (כחלק מסיפור בדיוני כמובן), ואם אפשר שזה יהיה בבית סגור שיש בו מספר מצומצם של אנשים, מה טוב. עכשיו אנחנו יכולים לצלול אל הדמויות האקסצנטריות, לגלות את הסודות שלהן, ולנסות להבין למי מהן היו גם המניע וגם ההזדמנות, או במילה אחת – Whodunnit.
המילה המושלמת הזו (קיצור כמובן של המילים Who done it) היא בלתי ניתנת לתרגום לעברית. ותאמינו לי שניסיתי. מיעשהזה? מירצח'תו? לא מתגלגל על הלשון... אבל מי מכם שחבר איתי באותו השבט (שבט הבלשים הפרטיים בעיני עצמם), המילה הזו ממלאת אותו אושר.
למה זה? מה הכיף הגדול בקריאה, צפייה או משחק בתעלומה שהיוצר שלה יעשה הכל כדי לבלבל אותך?
בשבילי, זהו רגע ה"אההההההההההה!!!!!". לפעמים "אהההה" של סיפוק כשהראיות הולכות ומצטברות נגד זה שחשדת בו מההתחלה. לפעמים "אהההה" של הלם כשאתה מבין שהסתכלת לכיוון הלא נכון כל הזמן הזה, ולפעמים "אהההה" כשהרוצח מתגלה ואתה לא הצלחת לחבר את הנקודות בעצמך.
(כל זה מדובר, כמובן, ביצירות טובות. כשהסיפור לא תפור טוב, זה יהיה יותר "מההההההה" של התבעסות על הפתרון הצפוי מראש/בא משום מקום/כולל מידע שלא קיבלנו)
שלא תבינו אותי לא נכון, כשאני רואה סרט של "מארוול" או איזו דרמה טובה, אני אפילו לא מנסה לנחש מה יקרה בסוף. אני אוהב פשוט לצפות וליהנות מהסרט, אבל כשהתעלומה והראיות פרוסים בפני וקורצים לי – 'בוא נראה אותך, אתה לא יודע פחות מהבלש' אני לא יכול לעמוד בפיתוי וחייב לנסות לפתור בעצמי.
זה גם הרגע הכי כיפי בתעלומות של התא האפור. הרגע שבו אחד מהמשתתפים, בדרך כלל מישהו שבדרך כלל לא מוציא מילה מהפה ביום יום, צועק "רגע! לא יכול להיות שהם תאומים! ימי ההולדת שלהם במרחק חצי שנה זה מזה!!" (לא ספוילר לתעלומה של 'התא האפור', לפחות לא לאחת מאלה שכבר נכתבו). בשביל הרגע הזה כתבתי את התעלומות. בשביל הרגע הזה אני קם בבוקר.
Comments